ראינו את המים יוצאים מתוך ההר, ראינו את העצים משליכים עלים ומתכסים בהם חזרה, ראינו לטאות עתיקות מטיילות בנחת על אדמה יבשה, ראינו ירוק-צהוב-חום מתחלפים במהירות, ראינו שמים מתקדרים, ענן נשבר ומבול מציף ברגע את הכל, ראינו שאנחנו הולכים והולכים וככל שהולכים מתגלים עוד דברים חדשיםֿ, ראינו את הכביש למטה שלא שותק ופנסי הרחוב מתפרצים אל תוך החושך, ראינו במשקפת את גדר ההפרדה חוצה את ההר, ראינו את עיניה של אמה של הילדה שאיננה, ראינו את זה שבא לעבד את אדמותיו מחוץ לגדר, ראינו את האדמה שמחהֿ, ראינו את ההתנגשות הבלתי נמנעת בין הדברים, ראינו את המקום כמו זמן, כמו שכבות היסטוריה מוטלות אחת על השניה, שמענו את החיות הכלואות בצלע ההר שממול ואז את קולות אזעקת המלחמה צורחים פתאום עולים-יורדים ושוב את החיות הכלואות בצלע ממול צורחות אל תוך העמק, ראינו את המבט שלנו על המקום מתכנס, מצטמצם, נסגר, ראינו אנשים שמתעקשים להביט אל תוך הפצע בשעה שנדמה שהכל סביב נאטם, ראינו ילדים משתוללים במים, ראינו את ירושלים בזמן מלחמה ואותנו בתוך ההיסטוריה פתאום. ראינו את המקום שבשתיקה מתאמץ לומר משהו סודי ובלתי נתפס, משהו חריף בעניין הזמן, משהו שאנחנו מנסים בכל כוחנו לשמוע
לפני למעלה משנה יצאנו צוות ענאנה יחד עם חמישה אמנים למסע מחקר של מקום, מתוך מטרה ליצור עבודות אמנות חדשות שיתמקמו ב״גן השבילים״ - מרחב התצוגה של מרכז ענאנה, ברחבי האתר הארכיאולוגי עין יעל. האמנים הגישו הצעות לעבודות קבע ויחד התחלנו לגשש אחר הדרך למימושן. פרויקט מסוג זה דורש זמן ותהליך למידה מעמיק. עולם שלם של ״טבע״ בלתי צפוי עומד בפני יצירת עבודה בחוץ - חושך, רעש, שמש, זיהום אור, בעלי חיים, טופוגרפיה מורכבת, מחסור בתשתיות, מעברי עונות. תהליכי העבודה לפיכך דורשים שהות ממושכת במרחב, הקשבה, גמישות מחשבתית ויכולת לשאת אבולוציה של רעיון לאורך זמן
מסע המחקר הלימודי עבר דרך ארבעה סמינרים עונתיים במקום, בני יומיים כל אחד. קיץ, סתיו, חורף ,אביב - לימדו אותנו לזהות תדרים שונים של המרחב, שקיעה, זריחה, לילה, יום - הטמיעו בנו התנהגויות שונות שלו. עסקנו במושג ההתבוננות, קיימנו סיורים בסביבה, פגשנו חוקרים והוגים מתחומי ידע שונים, אספנו מידע היסטורי, ארכיאולוגי, פוליטי, זיאולוגי. מידע שהופנם אל תוך תהליכי העבודה ושינה אותם
עם הזמן נוכחנו לראות שהמחקר מתחיל במקום שבו אדם מוכן לסטות מהנתיב שהתווה בתחילת הדרך, ללכת בין השבילים, לשוב על עקבותיו, מתוך רצון לפגוש קול אחר, קול מתוך המקום, כזה שצריך להתבונן עמוקות כדי לשמוע
כמה חודשים אחרי היציאה לדרך פרצה המלחמה. המסע שהתחיל מתוך כוונה לבחון סוגיות אוניברסליות של מפגש בין ״טבע״ ל״תרבות״ התפתח למחקר נוקב של מקומיות. בעודנו צוללים אל תהליכי העבודה של האמנים ואל הטבע המקומי, גילינו שהטבע ״הזה״, ״שלנו״, הוא טבע שהתהווה בתוך הזמן, טבע שהתעצב דרך אימפריות, גבולות, עולי רגל, בעלויות, עקבות של פעולות אדם חצובות באבן, הריסות. שהאדמה ספוגה בדם. פתאום הבנו שכל אלו הם בעצם חלק בלתי נפרד מהטבע של המקום. לנגד עיננו צצה המקומיות מתוך הטבע והגדירה אותו. פתאום ראינו מה עושה הזמן במפגש עם המקום. פתאום הבנו שהזמן הארכיאולוגי שינה אותנו ושבליבו של האתר הארכיאולוגי צפונה תודעתו של המקום, שמדבר אלינו
הקול הזה הפך משמעותי בזמן מלחמה, הוא הרחיב את המבט מתוך הערפל, חִיֵּב להתעלות מעל היומיומי, לסרוק 360 מעלות סביב, לנסח מחשבה מתוך הפצע. וכך אט אט ותוך כדי יצירת עבודות אמנות ל״גן השבילים״, הבנו שמתחילה להתהוות בנו תודעה חדשה ביחס למקומיות, עמדה בשאלת השייכות, קול עכשווי התובע להטביע במקום את חותמנו, בה בשעה שהוא, המקום, מעניק את על-זמניותו לְנחמה
קיץ 2024
יהודית שלוסברג יוגב ויצחק מזרחי
מנחי הסמינרים: מור קדישזון, חביבה פדיה, רפי ניר, רן ברקאי, גליה
ליולקו
העבודות נוצרו במסגרת פרויקט חממת אמנים בענאנה ביוזמת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
לפני למעלה משנה יצאנו צוות ענאנה יחד עם חמישה אמנים למסע מחקר של מקום, מתוך מטרה ליצור עבודות אמנות חדשות שיתמקמו ב״גן השבילים״ - מרחב התצוגה של מרכז ענאנה, ברחבי האתר הארכיאולוגי עין יעל. האמנים הגישו הצעות לעבודות קבע ויחד התחלנו לגשש אחר הדרך למימושן. פרויקט מסוג זה דורש זמן ותהליך למידה מעמיק. עולם שלם של ״טבע״ בלתי צפוי עומד בפני יצירת עבודה בחוץ - חושך, רעש, שמש, זיהום אור, בעלי חיים, טופוגרפיה מורכבת, מחסור בתשתיות, מעברי עונות. תהליכי העבודה לפיכך דורשים שהות ממושכת במרחב, הקשבה, גמישות מחשבתית ויכולת לשאת אבולוציה של רעיון לאורך זמן
מסע המחקר הלימודי עבר דרך ארבעה סמינרים עונתיים במקום, בני יומיים כל אחד. קיץ, סתיו, חורף ,אביב - לימדו אותנו לזהות תדרים שונים של המרחב, שקיעה, זריחה, לילה, יום - הטמיעו בנו התנהגויות שונות שלו. עסקנו במושג ההתבוננות, קיימנו סיורים בסביבה, פגשנו חוקרים והוגים מתחומי ידע שונים, אספנו מידע היסטורי, ארכיאולוגי, פוליטי, זיאולוגי. מידע שהופנם אל תוך תהליכי העבודה ושינה אותם
עם הזמן נוכחנו לראות שהמחקר מתחיל במקום שבו אדם מוכן לסטות מהנתיב שהתווה בתחילת הדרך, ללכת בין השבילים, לשוב על עקבותיו, מתוך רצון לפגוש קול אחר, קול מתוך המקום, כזה שצריך להתבונן עמוקות כדי לשמוע
כמה חודשים אחרי היציאה לדרך פרצה המלחמה. המסע שהתחיל מתוך כוונה לבחון סוגיות אוניברסליות של מפגש בין ״טבע״ ל״תרבות״ התפתח למחקר נוקב של מקומיות. בעודנו צוללים אל תהליכי העבודה של האמנים ואל הטבע המקומי, גילינו שהטבע ״הזה״, ״שלנו״, הוא טבע שהתהווה בתוך הזמן, טבע שהתעצב דרך אימפריות, גבולות, עולי רגל, בעלויות, עקבות של פעולות אדם חצובות באבן, הריסות. שהאדמה ספוגה בדם. פתאום הבנו שכל אלו הם בעצם חלק בלתי נפרד מהטבע של המקום. לנגד עיננו צצה המקומיות מתוך הטבע והגדירה אותו. פתאום ראינו מה עושה הזמן במפגש עם המקום. פתאום הבנו שהזמן הארכיאולוגי שינה אותנו ושבליבו של האתר הארכיאולוגי צפונה תודעתו של המקום, שמדבר אלינו
הקול הזה הפך משמעותי בזמן מלחמה, הוא הרחיב את המבט מתוך הערפל, חִיֵּב להתעלות מעל היומיומי, לסרוק 360 מעלות סביב, לנסח מחשבה מתוך הפצע. וכך אט אט ותוך כדי יצירת עבודות אמנות ל״גן השבילים״, הבנו שמתחילה להתהוות בנו תודעה חדשה ביחס למקומיות, עמדה בשאלת השייכות, קול עכשווי התובע להטביע במקום את חותמנו, בה בשעה שהוא, המקום, מעניק את על-זמניותו לְנחמה
קיץ 2024
יהודית שלוסברג יוגב ויצחק מזרחי
מנחי הסמינרים: מור קדישזון, חביבה פדיה, רפי ניר, רן ברקאי, גליה
ליולקו
העבודות נוצרו במסגרת פרויקט חממת אמנים בענאנה ביוזמת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
We saw water coming out of the mountain, trees casting off their leaves and covering themselves again with leaves. We saw ancient lizards strolling with ease on dry earth, green-yellow-brown changing swiftly, skies darkening, a cloudburst releasing a torrential flood in a moment. We saw that we were walking and walking; the more we walked, the more new things were revealed. We saw the road below that is never quiet, and the streetlights bursting into the darkness. Through binoculars, we saw the Separation Wall cutting across the mountain. We saw the eyes of a mother whose daughter is missing, the man who set out to cultivate his land outside of the Wall, we saw the earth gladden and the inevitable collision between things, we saw the place like Time, like historical layers heaped one over the other, we heard the animals caged on the mountain slope facing us and the sounds of the missile warning sirens suddenly screaming, rising and falling, and again the animals held on the mountainside screaming into the valley We saw our gaze at the place turning inward, shrinking, closing up, we saw people insisting on looking into the wound at a time that it seems that everything around was opaque, we saw children playing wildly in the water, we saw Jerusalem during wartime and suddenly saw ourselves within history. We saw the place that in its silence is attempting to say something secret and unperceivable, a pointed statement about Time, something that we are attempting with all our might to hear.
More than one year ago, the Ananeh Center staff together with five artists set out on a research project to study the locale, with the goal of creating new artworks to be installed in the Garden of Paths, the exhibition space of the Ananeh Center, throughout the Ein Yael archaeological site. The artists submitted proposals for permanent works and began the process of working to understand how they could realize the works. This type of project requires time for in-depth learning how to function as outdoor artists in the world of nature – it is a world of the unexpected, with darkness, noise, sun, air pollution, animals, complex topography, lack of infrastructure, and seasonal changes…The work processes required extended stays in the space, attentive listening, flexible thinking and the ability to sustain the evolution of an idea over time.
The study and research journey made its way through four two-day seminars on site, one for each season. Summer, Fall, Winter, and Spring each taught us to identify different frequencies of the space, sunset, sunrise, night, day – eac season imprinted us with its different behaviors. We engaged in the concept of observation, held walking tours of the environs, met with scholars and thinkers from different spheres of knowledge, gathered historical, archaeological, political, visual data - information that was integrated into the work processes and changed them.
Over time, we realized that research begins in a place where a person is willing to go off the originally planned track, walk between the paths, retrace one’s steps, based on the desire to encounter a different voice, the voice from the locale, to observe deeply in order to hear.
Several months after we embarked on our journey, the war broke out. The journey that began with the intention of examining universal issues arising from the encounter between “nature” and “civilization” developed into a penetrating research on locality. As we were delving into the artists’ work processes and into the local nature, we discovered that “this” nature, “our nature,” is nature tha came into being over time, nature that took shape through empires, borders, pilgrimages, expenses, traces of human beings hewn into the stone, and ruins. It is a nature whose earth is suffused with blood. Suddenly we realized that all of
these are essentially an integral part of the local nature. Right before our eyes the “local-ness” peered out from nature and defined it. Suddenly, we saw what time wrought in the encounter with the place. Suddenly we realized tha archaeological time changed us, that at the heart of the archaeological site is concealed the consciousness of the place that speaks to us.
This voice became significant during wartime: it expanded the view above the fog, obligated us to rise above the mundane, to take a 360-degree perspective to formulate thought from our wounded state. Thus, slowly, while creating artworks for the Garden of Paths, we understood that what was coming into being within us was a new awareness referring to locality, a stance on the issue of belongingness, a contemporary voice that demands that we leave our imprint on this place, at the time at which it – this place – provides consolation through being above time.
Summer 2024
Yehudit Shlosberg Yogev and Yitzhak izek Mizrahi
Seminar facilitators: Mor Kadishman, Prof. Haviva Pedaya, Rafi Nir, Ran Barkai, Galia Lyulko.
More than one year ago, the Ananeh Center staff together with five artists set out on a research project to study the locale, with the goal of creating new artworks to be installed in the Garden of Paths, the exhibition space of the Ananeh Center, throughout the Ein Yael archaeological site. The artists submitted proposals for permanent works and began the process of working to understand how they could realize the works. This type of project requires time for in-depth learning how to function as outdoor artists in the world of nature – it is a world of the unexpected, with darkness, noise, sun, air pollution, animals, complex topography, lack of infrastructure, and seasonal changes…The work processes required extended stays in the space, attentive listening, flexible thinking and the ability to sustain the evolution of an idea over time.
The study and research journey made its way through four two-day seminars on site, one for each season. Summer, Fall, Winter, and Spring each taught us to identify different frequencies of the space, sunset, sunrise, night, day – eac season imprinted us with its different behaviors. We engaged in the concept of observation, held walking tours of the environs, met with scholars and thinkers from different spheres of knowledge, gathered historical, archaeological, political, visual data - information that was integrated into the work processes and changed them.
Over time, we realized that research begins in a place where a person is willing to go off the originally planned track, walk between the paths, retrace one’s steps, based on the desire to encounter a different voice, the voice from the locale, to observe deeply in order to hear.
Several months after we embarked on our journey, the war broke out. The journey that began with the intention of examining universal issues arising from the encounter between “nature” and “civilization” developed into a penetrating research on locality. As we were delving into the artists’ work processes and into the local nature, we discovered that “this” nature, “our nature,” is nature tha came into being over time, nature that took shape through empires, borders, pilgrimages, expenses, traces of human beings hewn into the stone, and ruins. It is a nature whose earth is suffused with blood. Suddenly we realized that all of
these are essentially an integral part of the local nature. Right before our eyes the “local-ness” peered out from nature and defined it. Suddenly, we saw what time wrought in the encounter with the place. Suddenly we realized tha archaeological time changed us, that at the heart of the archaeological site is concealed the consciousness of the place that speaks to us.
This voice became significant during wartime: it expanded the view above the fog, obligated us to rise above the mundane, to take a 360-degree perspective to formulate thought from our wounded state. Thus, slowly, while creating artworks for the Garden of Paths, we understood that what was coming into being within us was a new awareness referring to locality, a stance on the issue of belongingness, a contemporary voice that demands that we leave our imprint on this place, at the time at which it – this place – provides consolation through being above time.
Summer 2024
Yehudit Shlosberg Yogev and Yitzhak izek Mizrahi
Seminar facilitators: Mor Kadishman, Prof. Haviva Pedaya, Rafi Nir, Ran Barkai, Galia Lyulko.
מיצב אור בפסיפס ההיסטורי
אימפריה שקועה אור חדש
2022
אלונה רודה
בלבו של האתר הארכיאולוגי עין יעל, שוכנים שרידיה של וילה רומית מסוף המאה השנייה לספירה. במרכזה פסיפס מפואר, עשיר בפרטים. "אימפריה שקועה אור חדש" הוא מיצב קבע, תלוי מקום, שנוצר במיוחד לאתר ההיסטורי
תוך הפניית מבט אל רצפת הפסיפס ואל המבנה המודרניסטי הפשוט המגונן עליה, נשטף המרחב באלומות אור משתנות, המתייחסות למתח בין מופע לפרטיות. בשעה שהקהל מוזמן להיטמע בתוך מצבים שונים של חושך, מאירה העבודה את הפער בין היחס האינטימי של בעלי הוילה הלא-ידועים עם רצפת ביתם וחייהם בהווה - ובין אלפי המבקרים שמביטים באלו כשריד אפי,
מונומנטלי של העבר
ייעוץ והקמה: אייל ביטון, תכנות: ראשיד מורו,יואל פלד
אימפריה שקועה אור חדש
2022
אלונה רודה
בלבו של האתר הארכיאולוגי עין יעל, שוכנים שרידיה של וילה רומית מסוף המאה השנייה לספירה. במרכזה פסיפס מפואר, עשיר בפרטים. "אימפריה שקועה אור חדש" הוא מיצב קבע, תלוי מקום, שנוצר במיוחד לאתר ההיסטורי
תוך הפניית מבט אל רצפת הפסיפס ואל המבנה המודרניסטי הפשוט המגונן עליה, נשטף המרחב באלומות אור משתנות, המתייחסות למתח בין מופע לפרטיות. בשעה שהקהל מוזמן להיטמע בתוך מצבים שונים של חושך, מאירה העבודה את הפער בין היחס האינטימי של בעלי הוילה הלא-ידועים עם רצפת ביתם וחייהם בהווה - ובין אלפי המבקרים שמביטים באלו כשריד אפי,
מונומנטלי של העבר
ייעוץ והקמה: אייל ביטון, תכנות: ראשיד מורו,יואל פלד
Light installation in the historical mosaic
Old Empire New Light
2022
Alona Rodeh
At the heart of the Ein Yael archaeological site are the remains of a Roman villa from the late 2nd century CE. At its center is a splendid mosaic with rich details. Old Empire New Light is a permanent site-specific installation made especially for the historical site. While gazing at the mosaic floor and the simple, modernistic structure protective it,, the space is bathed in changing beams of light referring to the tension between performance and privacy. As the audience is invited to lose itself among different states of darkness, the installation sheds light the intimate relationship of the unknown owners of the villa with the floor of their home and their life in the present and between the thousands of visitors who look on the remains as an epic, monumental relic of the past.
Consulting and installation: Eyal Bitton.
Programming: Rashid Moro, Yoel Peled
Old Empire New Light
2022
Alona Rodeh
At the heart of the Ein Yael archaeological site are the remains of a Roman villa from the late 2nd century CE. At its center is a splendid mosaic with rich details. Old Empire New Light is a permanent site-specific installation made especially for the historical site. While gazing at the mosaic floor and the simple, modernistic structure protective it,, the space is bathed in changing beams of light referring to the tension between performance and privacy. As the audience is invited to lose itself among different states of darkness, the installation sheds light the intimate relationship of the unknown owners of the villa with the floor of their home and their life in the present and between the thousands of visitors who look on the remains as an epic, monumental relic of the past.
Consulting and installation: Eyal Bitton.
Programming: Rashid Moro, Yoel Peled
בקתת הקרנה בחורש האלונים
The Final Passage
הנו וידאו מסע פיסולי-חווייתי The Final Passage
ברחבי מערת שאובט-פונט ד'ארק שבדרום צרפת, רגע לפני סגירת המערה העתיקה לקהל. המערה שהתגלתה בשנת 1994, נחשבת לאחד ההיכלות התת קרקעיים העתיקים ביותר הידועים בעולם ובה ציורי קיר בני כ- 36,000 שנה. אריות, ממותות, קרנפים, דובים ודמויות חצי אדם-חצי חיה מתעוררות לחיים באמצעות צילום במצלמה סובייקטיבית שנערך למסע מתמשך במערה
״אמנות סלע״ - ציורים ותחריטים עתיקים על משטחי סלע - מהווה תיעוד חזותי של ההיסטוריה האנושית העולמית, עדות לרגעיה הראשונים של עשייה אמנותית. חוויית הצפייה בפרויקט מזמינה להתבונן עמוקות אל ראשית היחסים שבין טבע לתרבות, אל הקשר המיסטי הקדום שבין האדם לחיה, אל מורשת משותפת הקושרת אותנו לאבות רבי עוצמה ולתהות על הדרך שעברה האנושות מאז
Missing Matter הפרויקט הופק על ידי
The Final Passage
הנו וידאו מסע פיסולי-חווייתי The Final Passage
ברחבי מערת שאובט-פונט ד'ארק שבדרום צרפת, רגע לפני סגירת המערה העתיקה לקהל. המערה שהתגלתה בשנת 1994, נחשבת לאחד ההיכלות התת קרקעיים העתיקים ביותר הידועים בעולם ובה ציורי קיר בני כ- 36,000 שנה. אריות, ממותות, קרנפים, דובים ודמויות חצי אדם-חצי חיה מתעוררות לחיים באמצעות צילום במצלמה סובייקטיבית שנערך למסע מתמשך במערה
״אמנות סלע״ - ציורים ותחריטים עתיקים על משטחי סלע - מהווה תיעוד חזותי של ההיסטוריה האנושית העולמית, עדות לרגעיה הראשונים של עשייה אמנותית. חוויית הצפייה בפרויקט מזמינה להתבונן עמוקות אל ראשית היחסים שבין טבע לתרבות, אל הקשר המיסטי הקדום שבין האדם לחיה, אל מורשת משותפת הקושרת אותנו לאבות רבי עוצמה ולתהות על הדרך שעברה האנושות מאז
Missing Matter הפרויקט הופק על ידי
Screening Cabin in the Oak Grove
The Final Passage
The Final Passage is a video film of an experiential-sculptural journey throughout the Chauvet Pont d’Arc Cave in the south of France just before it was closed to the public. The cave, discovered in 1994, is considered one of the most ancient underground caverns known to the world, with paintings about 36,000 years old. The lions, mammoths, rhinoceri, bears and figures that are half man, half beast, come to life through photographs filmed in series with a subjective camera, edited into a continuous tour through the cave.
“Rock art” – paintings and ancient engravings on rock – form a visual documentation of human world history, evidence of the earliest moments of making art. The experience of viewing the Final Passage project beckons viewers to take an in-depth look at the initial relationship between nature and civilization, to observe the mystical primordial connection between human and animal, to explore the shared legacy connecting us to powerful ancestors and contemplate the path humanity has taken since then.
* Project production: Missing Matter
The Final Passage
The Final Passage is a video film of an experiential-sculptural journey throughout the Chauvet Pont d’Arc Cave in the south of France just before it was closed to the public. The cave, discovered in 1994, is considered one of the most ancient underground caverns known to the world, with paintings about 36,000 years old. The lions, mammoths, rhinoceri, bears and figures that are half man, half beast, come to life through photographs filmed in series with a subjective camera, edited into a continuous tour through the cave.
“Rock art” – paintings and ancient engravings on rock – form a visual documentation of human world history, evidence of the earliest moments of making art. The experience of viewing the Final Passage project beckons viewers to take an in-depth look at the initial relationship between nature and civilization, to observe the mystical primordial connection between human and animal, to explore the shared legacy connecting us to powerful ancestors and contemplate the path humanity has taken since then.
* Project production: Missing Matter
מופע אור קינטי בבריכת המעיין
קּלוֹק קּלוֹק
2022
עודד רימון
״עין יאלו״ או מעיין ״עץ הברוש״ - על שם הברוש העצום המתנשא מעליו, נאגר בבריכת מים הממוקמת במרכז האתר הארכיאולוגי. מי המעיין הבוקעים מההר, זורמים בנקבה מתקופת בית ראשון, עוברים דרך שני בתי מרחץ מהתקופה הרומית ונאגרים בבריכה גדולה מהתקופה הערבית
קּלוֹק קּלוֹק הוא מיצב קבע, הממוקם סביב הבריכה ובתוכה. ברוש, חכה, סכר, מגדלור - הן ארבע מכונות מורכבות, הבנויות בעקרונות מכניים פשוטים, מוצבות בבריכה ומתוזמרות יחד למופע מתמשך בזמן. בְהצבה של אובייקטים קינטיים הפועלים בשעות החשכה, מעל ומתחת פני המים, נוצרת תבנית מחזורית של תנועה, תאורה ונוף-סאונד. העבודה מתפקדת כמכונת-זמן, שעון או קונסטלציה של כלֵי מדידה בתזמור של רגעים משותפים, התגלות פתאומית, מעברי מיקוד והצפות של חשכה או אור. מבעד לפני השטח נחשפת גיאולוגיה של מצולות וארכיאולוגיה של שכבות היסטוריות, במרחב לא-ניטרלי, טעון
חריטה: אוטקר זווארטיז, תכנות: בסטיאן גשה, תודה מיוחדת: תמר הרפז, סוניה קזובסקי, הלל רותם
קּלוֹק קּלוֹק
2022
עודד רימון
״עין יאלו״ או מעיין ״עץ הברוש״ - על שם הברוש העצום המתנשא מעליו, נאגר בבריכת מים הממוקמת במרכז האתר הארכיאולוגי. מי המעיין הבוקעים מההר, זורמים בנקבה מתקופת בית ראשון, עוברים דרך שני בתי מרחץ מהתקופה הרומית ונאגרים בבריכה גדולה מהתקופה הערבית
קּלוֹק קּלוֹק הוא מיצב קבע, הממוקם סביב הבריכה ובתוכה. ברוש, חכה, סכר, מגדלור - הן ארבע מכונות מורכבות, הבנויות בעקרונות מכניים פשוטים, מוצבות בבריכה ומתוזמרות יחד למופע מתמשך בזמן. בְהצבה של אובייקטים קינטיים הפועלים בשעות החשכה, מעל ומתחת פני המים, נוצרת תבנית מחזורית של תנועה, תאורה ונוף-סאונד. העבודה מתפקדת כמכונת-זמן, שעון או קונסטלציה של כלֵי מדידה בתזמור של רגעים משותפים, התגלות פתאומית, מעברי מיקוד והצפות של חשכה או אור. מבעד לפני השטח נחשפת גיאולוגיה של מצולות וארכיאולוגיה של שכבות היסטוריות, במרחב לא-ניטרלי, טעון
חריטה: אוטקר זווארטיז, תכנות: בסטיאן גשה, תודה מיוחדת: תמר הרפז, סוניה קזובסקי, הלל רותם
Kinetic light performance in the Spring Pool
Clock, Clock
2022
Oded Rimon
The water from ”’Ein Yalo” – the Cypress Tree Spring named for the huge tree over it – are gathered in the pool located at the center of the archaeological site. The water bursts out of the mountain, flows through the channel dating to the First Temple era, pass through two Roman-era bathhouses and gather in the Large Pool from the Arab era.
Clock, Clock is permanently installed around and in the Pool. Cypress, Fishing Pole, Dam, Lighthouse are four complex machines built on simple mechanical principles, installed in the pool and orchestrated together into a performance that continues over time. As the installation of kinetic objects operating under cover of the darkness operates over and underneath the water, a cyclical form of movement, lighting, and soundscape is formed. The work functions as a time machine, lock, or constellation of measuring instruments, orchestrated in shared moments, sudden revelations, changes of focus, and of flooding darkness or light. Underneath the surface, a geology of depths and archaeological strata of history are revealed in a non-neutral, charged space.
Engraving: Otakar Zwartjes. Programming: Bastien Gachet. Special thanks to: Tamar Harpaz, Sonia Kazovsky, Hillel Roman
Clock, Clock
2022
Oded Rimon
The water from ”’Ein Yalo” – the Cypress Tree Spring named for the huge tree over it – are gathered in the pool located at the center of the archaeological site. The water bursts out of the mountain, flows through the channel dating to the First Temple era, pass through two Roman-era bathhouses and gather in the Large Pool from the Arab era.
Clock, Clock is permanently installed around and in the Pool. Cypress, Fishing Pole, Dam, Lighthouse are four complex machines built on simple mechanical principles, installed in the pool and orchestrated together into a performance that continues over time. As the installation of kinetic objects operating under cover of the darkness operates over and underneath the water, a cyclical form of movement, lighting, and soundscape is formed. The work functions as a time machine, lock, or constellation of measuring instruments, orchestrated in shared moments, sudden revelations, changes of focus, and of flooding darkness or light. Underneath the surface, a geology of depths and archaeological strata of history are revealed in a non-neutral, charged space.
Engraving: Otakar Zwartjes. Programming: Bastien Gachet. Special thanks to: Tamar Harpaz, Sonia Kazovsky, Hillel Roman
פיסול אור בגת היין
שרויים באפלה
לאה קולוטינסקי ורועי כרמלי
2024
מבנה גת היין הוא מבנה אבן המדמה מבנה גת דריכת ענבים עתיק במידותיו. על גג המבנה גפן משתרעת ובריכות דריכה המשמשות לשחזור התהליך העתיק של ייצור יין מענבים. חלונות המבנה פונים לתוך שלושה חללים חשוכים, בתחתיתם פתח ניקוז המזרים את הנוזל לבריכות התחתונות, אליהן נאגר היין הצלול
צינורות זכוכית מכופפים עוברים כקו מתפתל בין חללי
המבנה, האור הדיגיטלי הנוסע בהם ובין החללים החשוכים, מדמה את תנועת הנוזל. ראשי פסלים שיכורים, גם הם כלים להכלה ולהובלה של נוזל, עשויים קרמיקה שרופה ומפוזרים במקום. כך צורות חדשות מזרימות חיים לתוך גוף המבנה, כמו עורקים של מערכת עיכול פנימית או חבל טבור
טכנולוגיות עתיקות, חומרים חדשים, דימויים מיתיים ותהליכים דיגיטליים, מתמזגים - בחסות היין או האפלה, לחומריות אחת רב זמנית. עתיק, ישן, משוחזר וחדש מותכים לתוך ציר זמן ארכיאולוגי בדיוני, מזכירים את אלכימאיות החומר, מצבי התודעה והזמן
תאורה ותכנות: יוסף משיח, הקמות: ירדן
קולסי, שגיא אלמוג, תשתיות וחשמל: סמיון
סמטניקוב
שרויים באפלה
לאה קולוטינסקי ורועי כרמלי
2024
מבנה גת היין הוא מבנה אבן המדמה מבנה גת דריכת ענבים עתיק במידותיו. על גג המבנה גפן משתרעת ובריכות דריכה המשמשות לשחזור התהליך העתיק של ייצור יין מענבים. חלונות המבנה פונים לתוך שלושה חללים חשוכים, בתחתיתם פתח ניקוז המזרים את הנוזל לבריכות התחתונות, אליהן נאגר היין הצלול
צינורות זכוכית מכופפים עוברים כקו מתפתל בין חללי
המבנה, האור הדיגיטלי הנוסע בהם ובין החללים החשוכים, מדמה את תנועת הנוזל. ראשי פסלים שיכורים, גם הם כלים להכלה ולהובלה של נוזל, עשויים קרמיקה שרופה ומפוזרים במקום. כך צורות חדשות מזרימות חיים לתוך גוף המבנה, כמו עורקים של מערכת עיכול פנימית או חבל טבור
טכנולוגיות עתיקות, חומרים חדשים, דימויים מיתיים ותהליכים דיגיטליים, מתמזגים - בחסות היין או האפלה, לחומריות אחת רב זמנית. עתיק, ישן, משוחזר וחדש מותכים לתוך ציר זמן ארכיאולוגי בדיוני, מזכירים את אלכימאיות החומר, מצבי התודעה והזמן
תאורה ותכנות: יוסף משיח, הקמות: ירדן
קולסי, שגיא אלמוג, תשתיות וחשמל: סמיון
סמטניקוב
Light Sculpture in the Winepress
Shrouded in Darkness
Lea Kolotinski and Roi Carmeli
2024
The Winepress is an impressive stone structure simulating the size of the ancient stone structure where grapes are trodden. On the roof is a climbing grapevine and pools where the grapes are trodden recreating the age-old process of creating wine from grapes. The windows give onto three dark spaces at the bottom of which are drainage openings so that the liquid can drain into the lower pools where the clear wine is collected.
Bent glass pipes pass like a winding line through the spaces in the structure, the digital light passing through the pipes and the dark spaces simulate the movement of the liquid. New forms make life flow through the body of the building like the channels in an internal digestive system or an umbilical chord. The fired clay ceramic heads of the sculptures, dispersed through the space, are drunks, vessels for containing and transporting the liquid. In this way, ancient technologies, new materials, mythical images and digital processes merge under cover of the wine or the darkness to become an atemporal materiality. Ancient, old, restored, and new are melted down into a fictitious archaeological axis of time, reminiscent of the alchemical quality of matter, states of consciousness, and time
Lighting and programming: Yosef Mashiach. Installation: Yarden Kolsi, Sagi Almog. Infrastructure and electricity: Semion Smetnikov
Shrouded in Darkness
Lea Kolotinski and Roi Carmeli
2024
The Winepress is an impressive stone structure simulating the size of the ancient stone structure where grapes are trodden. On the roof is a climbing grapevine and pools where the grapes are trodden recreating the age-old process of creating wine from grapes. The windows give onto three dark spaces at the bottom of which are drainage openings so that the liquid can drain into the lower pools where the clear wine is collected.
Bent glass pipes pass like a winding line through the spaces in the structure, the digital light passing through the pipes and the dark spaces simulate the movement of the liquid. New forms make life flow through the body of the building like the channels in an internal digestive system or an umbilical chord. The fired clay ceramic heads of the sculptures, dispersed through the space, are drunks, vessels for containing and transporting the liquid. In this way, ancient technologies, new materials, mythical images and digital processes merge under cover of the wine or the darkness to become an atemporal materiality. Ancient, old, restored, and new are melted down into a fictitious archaeological axis of time, reminiscent of the alchemical quality of matter, states of consciousness, and time
Lighting and programming: Yosef Mashiach. Installation: Yarden Kolsi, Sagi Almog. Infrastructure and electricity: Semion Smetnikov
וידאו אינסטליישן בשומרה
PROVIDENCE / השגחה / العناية
הלל רומן
2024
השוֹמֵרַה - מבנה אבן משוחזר הממוקם בקצה שטח עין יעל, מדמה מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה החקלאית בעונת האסיף. מגג מבנה השמירה, משתקף נוף של סְפָר העיר - בנייה חדשה במורדות השכונות שעל צלע ההר שממול, נושקת לשטח גן החיות, מסילת הרכבת הישנה ליפו עוברת בנחל רפאים, מובילה מערבה אל עבר נוף מעורב של יערות אורנים, מטעי זיתים, מחסום צבאי, שולי כפר, פיסה של חומת ההפרדה
השגחה היא הצבה מבוססת מקום המורכבת ממגדל המוצב על גג השומרה, בראשו מצלמת אבטחה 360 המשדרת ישירות אל מסך הצפייה, אשר ממוקם בתוך המבנה
במוקד העבודה עומד הנסיון לגשר על הפער שבין החווייה האסתטית לבין המציאות היום יומית והיא מזמינה את הצופים להכנס אל תוך עמדת תצפית שהיא גם מקלט, להתמקם בין קווי הכוח המבתרים את המרחב - לשהות ולבהות ביופיו השביר של האזור המסוכסך הזה
,מגדל, תשתיות והקמות: סמיון סמטניקוב הקלטה באולפן מעמותה: אמיר בולצמן, עריכת סאונד: ביניה רכס,תכנות: סמיון סמטניקובתודות: אביב טטרסקי, ג'מאל אבו עטיה,יצחק זעליזה רומן, רינת קוטלר, נעם גל
תמיכה נוספת: ארטפורט
Video installation in Shomera
PROVIDENCE / השגחה / العناية
Hillel Roman
2024
The Watchtower – a reconstructed stone structure located at the edge of the Ein Yael site simulates an ancient hut used to watch over the harvest. The roof provides a lookout over the landscape of the city’s periphery – the new urban construction on the slope of the mountain bordering the Biblical Zoo, the old train tracks leading to Jaffa passing through the Refaim Stream, leading westward to a varied landscape featuring pine forests, olive orchards, a military checkpoint, the outskirts of a village, and a segment of the Separation Barrier.
Providence is a site-specific installation comprised of a tower placed on the stone hut’s roof. At its top is a 360 degree security camera broadcasting directly to a screen located inside the structure.
The work focuses on an attempt to bridge the gap between aesthetic experience and daily reality, inviting visitors to enter the sheltered lookout point, and locate themselves within the force lines that cut across the terrain, to stay a while and stare at the fragile beauty of this conflicted zone.
Tower construction and mounting: Semion Smetannikov.Recording: Amir Boltzman, Sound editing: Binya Reches, Programming: Semion Smetnikov, Special thanks to: Aviv Tatarsky , Jamal Abu Attia, Yitzhak and Aliza Roman, Rinat Kotler, Noam Gal. With additional support from: Artport
מיצב אור קינטי בגן השבילים
אבן שמים
עודד רימון
2024
אבן שמים הוא מיצב אור קינטי הממוקם בגן השבילים - גן המשתרע על פני שטח גדול בצידו המערבי של האתר הארכיאולוגי. תורן טלסקופי הבוקע מתוך האדמה, עולה באיטיות לגובה רב, חושף באמצעות אלומת אור מסתובבת בראשו, את המבנה הטופוגרפי של המרחב. בעלייה איטית של התורן נסרקים קווי הגובה של ההר ובסיבוב מעגלי שכבות הרוחב שלו, משרטטים יחד מכניזם של מבט מעוף הציפור, בשעה שהצופה עומד בתחתית ההר.
התנועה מעגלית, מתמטית, איטית, מצרפת פיסות אקראיות של המקום אל תוך אלומת האור ובראש התורן קבוצת אבנים הלקוחות מאבני המקום, מסתובבות כמו גרמי שמים במערכת זמן קדומה.
אבן שמים הוא פלא הנדסי, אובייקט פולחני העולה מתוך האדמה ונתלה אל מול כיפת השמים, מציע את עצמו ככלי מדידה ארצי לזמן ומרחב, מגיש אבן מקומית כמנחה או כהתרסה כלפי השמים בעיר הנצח - ירושלים
הפסל נבנה בשיתוף פעולה עם אוטקר זוארטייז
תכנות: בסטיין גשט, תודות: יהונתן סוויד, סוניה קזובסקי, תמר הרפז, יובל רימון, דפנה בן שאול, עדה רימון, נעם דוד רימון, ניק זוורטייז וזורק בזפלקוווה (סטודיו זוורטייז), סמיון סמטניקוב
Kinetic Light Installation in the Garden
Sky Rock
Oded Rimon
2024
The Sky Stone is a kinetic light installation, located in the Garden of the Paths - a garden that stretches over a large area at the western side of the archaeological site. A telescopic mast bursting out of the earth, slowly rising to a great height; light beams from its topmost point reveal the area’s topographical structure. The slow circular mathematical movement joins random pieces of the place into the light beam. As the mast rises slowly, the height lines of the mountain are surveyed, while the circular light beamf
circular light beams show the layers of its width. Together they delineate a mechanism of a bird’s eye view while the viewers stand at the foot of the mountain.
On the very top of the beam are stones taken from the area, moving around like the heavens in an ancient time system. Sky Stone is a wonder of engineering, a ritual object arising from the earth, standing under the heavens, proposing itself as an earthly measuring tool of time and space, with local stones as an offering or a challenge to the heavens in the Eternal City – Jerusalem.
The sculpture was constructed in collaboration with Otakar Zwartjes. Programming: Bastien Gachet. Many thanks to: Yehonatan Sweid, Sonia Kasovsky, Tamar Harpaz, Yuval Rimon, Dafna Ben Shaul, Ada Rimon,Noam David rimon, Niek & Zorka Zwartjes (Studio Zwartjes), Semion Smetnikov
מיצב סאונד בגן השבילים
הסולן
אמיר בולצמן
2024
בחלק התחתון של גן השבילים, בנקודה המשקיפה החוצה ממנו אל עבר נחל רפאים העובר מתחתיו, מוצב ״הסולן״- מיצב סאונד לכלי מיתר וקול מונופוני מסתובב. קומפוזיציה של רמקולים משרטטת קו מתאר של מעגל, במרכזו רמקול יחיד מעל עץ דקל כרות, המסתובב כסולן - קול מונופוני נע במרחב לבדו וסורק אותו
למטה, מעל קו הכביש, מושמעת נגינת כלי מיתר. הנגנים התבקשו למשוך את הקשת שלהם לאט, אבל בו זמנית להפעיל לחץ רב על המיתר. כך, פולסים קצרים ושבירים, מתרחשים כל מספר שניות ללא שליטתו של הנגן. התוצאה היא טקסטורה קיצבית, שבורה, העולה כמו הד מהעמק, מלווה את תנועתו של הסולן. הצופים מוזמנים להשלים את קו המעגל, לשבת להתבונן בנוף דרך הקולות המהדהדים בו
מנגנון אלקטרוני רמקול מסתובב, תכנון בנייה והצבה: סמיון סמטניקוב, חלל והצבה: איתן חביב, עיצוב תאורה:יואל פלד, תודות: איתן חביב, יואל פלד, לארס סרגל, אייב ״פעימות״ דורון, סמיון סמטניקוב, שלומית סטרוטי, מרכז לאמנות מעמותה - לאה מאואס
Sound Installation in the Garden of Paths
The Soloist
Amir Boltzman
2024
In the lower section of the Garden of paths, at the overlook point crossing towards the Refaim Stream passing underneath, stands The Soloist – a sound installation for string instruments and a revolving monophonic voice. This composition of amplifiers “draws” the contour of a circle. In its center is a single amplifier above a cut down palm tree, revolving as a soloist – a monophonic voice moves through the space by itself, scanning it. Below, over the route of the road, one can hear the music of a string instrument. The performers were asked to draw the bow very slowly, but at the same time to press heavily on the string. Fragile, short pulses are heard every few seconds, without the musician’s control. The result: a rhythmic broken fabric of sound seeming to rise up from the valley like an echo, accompanying the “soloist’s” movements. Visitors are welcome to fill in the circle’s contour line, to sit and observe the landscape through the sounds echoing through it.
Space and installation consultant: Eitan Haviv, Light design: Yoel Peled
Electronic programming and construction: Semion Smetnikov
Thanks to: Eitan Haviv, Lars Sargel, Abe “Pe’imot” Doron, Semion Smetnikov, Shlomit, Lea Mauas/Mamuta Art & Research Center.
: ניהול, ניהול אמנותי ואוצרות, מרכז ענאנה
יהודית שלוסברג יוגב ויצחק מזרחי
ניהול טכני, תשתיות והקמות : סמיון סמנטיקוב
הפקה וניהול מוסיקלי : איה ליאון
עיצוב : סטודיו לי ותמר
העבודות החדשות נוצרו במסגרת חממת אמנים, ביוזמת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות 2023-2024
Management, artistic management and curation, Ananeh Center:
yehudit Shlosberg Yogev and Yitzhak Mizrahi
Technical management: Semion Smetnikov
Production and musical management:
Aya Leon
Graphic Design : Lee and Tama Studio
The new works were created as part of an artist incubator, initiated by the Lottery Council for Culture and Art 2023-2024